Chona had never been one to play by the rules of American society. She did not experience the world as most people did. To her, the world was not a china closet where you admire this and don’t touch that. Rather, she saw it as a place where every act of living was a chance for tikkun olam, to improve the world. The tiny woman with the bad foot was all soul. Big. Moshe was a foot taller, yet she was the big one…
ישנה כתיבה בה המרחב מעביר דמות, וישנה כתיבה בה הדמות מעבירה מרחב. מקברייד הוא גרסה אמריקאית של מאיר שלו: אצל שניהם מה שיחזיק אותך בקריאה הן עלילות המשנה, ההסתעפויות סיפוריות שחוזרות ומתכנסות יחד אל העלילה הראשית. אבל אצל שלו, הדמויות הן אמצעי להעביר דרכו צבעוניות של השפה, ניחוחות מאכלים ומוסיקת מבטאים בתוך שיחה. אצל מקברייד, לעומת זאת, סיפור המשנה מעביר דמות.
במרכז הרומן עומדת צרכנייה בשכונה עלובה בפוטסטאון פנסילבניה, מעט לפני מלחמת העולם השנייה. החנות מרכזת את הקשר שבין יהודים ושחורים. זו אינה בדיוק ברית מודרים – למרות שברור שתומכי הקו קלוקס קלאן שצועדים בעיר אחת לזמן מה היו שמחים לטפל בשתי הקהילות באופן דומה. אבל יוצא שמבלי לסכם משהו, נסיבות סבוכות מייצרות שיתוף פעולה בין שחורים ליהודים. זאת כדי להבריח נער חרש שחור מבית חולים ל'טיפול' בחולי נפש אליו 'אושפז' באופן נפשע.
ברבדים הסמליים יותר של הרומן, מקברייד עוסק ברעיון של תיקון עולם, שהוא גם המוטו של הספר. לתיקון עולם יש מובנים שונים, אבל המובן שהספר מאמץ כרוך בניסיון להיטיב את מעגלי המציאות המיידיים יותר שלנו, גם אם הם לכאורה נדמים פעוטי חשיבות—בהחלט מסר ששווה לאמץ בישראל 2024. דמותה הכובשת של צ'ונה (חנה) מדגימה בדיוק את הרצון והיכולת לעשות טוב דרך חסדים קטנים, כפי שאני מקווה שעובר בציטוט למעלה. אבל יש גם תיקון רחב יותר, תשתיתי, המגולם בצינורות המים ובתיקונם. הרומן כולל הסתעפות מוזרה לעיסוק בענייני הנדסת מים (מתברר שהמים שמגיעים למקווה שהיהודים משתמשים בו מזוהמים. הסיבה לכך קשורה בפוליטיקאי מקומי מושחת שמעביר את המים באופן שמשרת אותו.) מי שיתקנו את הליקוי הם זוג חברים: שחור מקומי ומהגר איטלקי. המימון יהיה יהודי. הסימבוליקה לא מסובכת, אבל הופכת ליפה ממש בסוף הרומן, עת מתגלה שבבור המים, אחרי התיקון שמסדיר סוף סוף את המים, תוסתר גם גופה של תומך הקו קלוקס קלאן. תיקון עולם נערך דרך חסדים קטנים, כן, אבל נוצר גם דרך שיתופי פעולה בין מודַרים, וגם דרך עורמה, וכל זאת מבלי להשמיט את מה שהתיקון נאלץ גם לקבור או להסתיר...
סמליות עומק אחרת קשורה לתרגום. יש מספר דמויות ברומן שהדיבור שלהן מחייב תרגום: נער חרש שנחשב כמפגר בטעות, נער ללא שליטה על גופו שמנסה ומצליח לתקשר דרך מעיין קוד מורס. אישה שמתארת אופן פריצה למוסד כלשהו דרך מפה שהיא מייצרת מפשטידה... הרומן מזמין מבט אל שפות נסתרות מול שפות גלויות במציאות מורכבת ואלימה. ההזמנה היא לראות בעולם מפוצל ומקוטב הזדמנות לפעולות אוהבות של תרגום...
ולסיום, תיקון עולם קשור גם בחמלה, ובראייה חומלת של אנשים רעים. טריוויאלי, לא? אז זהו, שלא. מקברייד בונה דמות איומה ונוראה, ובמקביל מפתח את זה שיעניש אותה. ברור לך מה יתרחש. אך במפתיע, כשהרצח של אותו נבל מגיע, זה שהורג אותו עושה זאת באופן עדין ומוחל – אפיזודת נקמה מהיפות שקראתי.
יולי, 24
James McBride, The Heaven and Earth Grocery Store, Riverhead books, New York, 2023