הקדשתי שלושה שבועות לספר זה, ונטשתי אותו במחציתו, באזור עמוד שלוש מאות, כשעדיין משתלם לעצור...

ישנם ספרים שהם כמו טיפוס על הר. אתה נכון למאמץ, אבל מקווה להגיע לנקודות תצפית מרהיבות. אולי הנוף ישתנה באחת? אולי סתם יהיה יותר קריר?  רומן ארוך --אלינור קוטון, ויקרם סת'--מבטיח התמזגות איטית אל תוך עולם אחר שמלווה אותך שבועות וחודשים. אך כשרומן ארוך מתנהג כמו רומן קצר, הוא מפר חוזה לא כתוב איתנו (טוב, איתי…). לא היית לי שמץ טענה למארלון ג'יימס, לו ספרו היה מסתיים פחות או יותר היכן שעזבתי אותו. יש לספר מעלות רבות: הנאמנות לאנגלית ג'מייקנית בעלת משלבים שונים הקשורים לדמויות הדוברות המשתנות (הרומן הוא מעיין רשומון של ניסיון ההתנקשות בבוב מארלי ב 1976), למשל. בעיקר אהבתי את היכולת של ג'יימס לתאר מצוקה עזה מבלי לגלוש לאמפטיה: מבינים מדוע צבר אומללים מנסה להתנקש בגיבור ג'מייקני כמו מארלי, מבלי ממש להאמין בכך, אבל מבלי שיש אפשרות לגנות אותם (זה גם די מיותר, בהינתן גורלם המזוויע). ג'יימס מצליח ליצור שחזור אמין ומפורט של עולם רחוק, ולהחיותו כחוויה ממשית, בדיוק מה שספרות טובה מסוגלת להעניק. אולי משום כך זכה הספר בפרס הבוקר ב 2015 (וכן, הוא גרם לי להאזין שוב למארלי). 

אבל... על אף מעלותיו, הוא מייגע, וגולש ללא צורך לאלימות סדיסטית שרק חותרת תחת אמינותו.

 

יולי, 2023

 

A Brief History of Seven Killings, Marlon James, Riverhead Books, 2014